|
|
216 | לילי הלפרט-זמיר 216 | לילי הלפרט-זמיר מרתק, פרי מוחה של אישה צעירה, במקום שבו כל ביטוי לחשיבה עצמאית נוגד את אופיו ואף כרוך בסכנת חיים . לילי קיוותה באמצעותו לשמר את צלם האדם של בנות המחנה ואת חירות דעתן ולמנוע שקיעה לאפתיה, שהיוותה סכנה קיומית, לא פחות מהרעב או מעבודות הכפייה . עם העברתה לאובר-הוהנאלבה ב- 14 בנובמבר ,1944 השתנה אופי פעילותה של לילי . במחנה זה היא עצמה כבר יצרה וכתבה פחות, כיוון ששוב לא נשקפה סכנה קיומית למי שהיו ברשותה נייר ועיפרון . במחנה החדש עם התנאים המיטיבים שהיו כרוכים בעבודה במפעל לורנץ, בחרה לילי להתמקד בעיקר בארגון ערבי תחרות יצירה וכתיבה עבור חברותיה . גם כאן הפרס המדרבן שהציעה היה מזון מקצבתה היומית הדלה . באשר לאופן הצפנת העבודות של חברותיה עד לשחרור והבאתן ארצה, אין ספק שלילי ראויה להערכה רבה, הגם 333 שידוע על פעולות דומות במחנות עבודה אחרים שהשתייכו למפקדת גרוס-רוזן . באופן אבסורדי, היכולת לאחד את האסירות הן בבירקנאו והן באובר-הוהנאלבה, וליצור הווי משותף על בסיס פעילות חברתית-תרבותית, התאפשרה "הודות" לגרמנים, שכלאו יחד נשים מרקע משותף של שפה, היסטו...
To the book |
|
|