184 | לילי הלפרט-זמיר 184 | לילי הלפרט-זמיר תאריך ) . נערות אלה היו בין 20 הפעילות לצד לילי, שעברו יחד מבירקנאו לאובר-הוהנאלבה . רוב הטקסטים שכתבו הבנות באובר-הוהנאלבה התאפיינו בנימה אופטימית ונשאו תקווה לחירות וגאולה . כך לדוגמה שירה של רוזי מוזס : "עובדת כפייה יהודייה" ( 15 בינואר 1945 ) מסתיים ב : "ונחייה באושר בחירותנו", או בשירה של ואלי גראי : "בשבי", המסתיים בזריחה : "סימן לאביב ! לנקמה ! ולחירות לעולם שבוא יבוא" . כותרות השירים של מוזס וגראי מעידות על אקלים תקופה ( עבודה בכפייה ושבי ) , ועם זאת השירים מסתיימים בתקווה גדולה ( "לחירות ואושר" אצל מוזס ; ו"לחירות ולנקמה" אצל גראי ) . בשני המקרים אקלים התקופה שהן פורשות הוא עדות לתנאים הפיזיים שבהם הן חיו כעובדות כפייה בשבי, אך גם להווי האנושי-רגשי שלהן . העובדה שהן חלק מקבוצה מאורגנת היטב הופכת אותן ואת השיר, ראי לנפשן מלאת התקווה לקראת עתיד טוב יותר . עם זאת, בצד שירים אופטימיים אלו היו גם שירים קשים יותר, שתיארו את המציאות היום-יומית הקשה של הכותבות . בתוך אלה אפשר למצוא את השיר "בשבי" ( ,1944 ללא ציון תאריך מדויק ) של ואלי גראי, ...
To the book