הישרדות רוחנית

176 | לילי הלפרט-זמיר 176 | לילי הלפרט-זמיר מולדתה של לילי קשטיכר . והוא מחדד את ההבחנה ומסביר : הספרות צריכה לתקן את ההיסטוריה, במובן של כתיבת היסטוריה או מדע היסטוריה, מכיוון שההיסטוריה פירושה כליליות, ואילו הספרות, האומנות, הן מוחשיות . ההיסטוריה משמעה רבים, ואילו הספרות פירושה היחיד [ . . . ] . כוונתי היא למצוא דרך איך לתת לכלליות האדישה של ההיסטוריה את תבונת המוחשיות והאמיתיות [ . . . ] הספרות היא 285 ההמחשה של המופשט שבהיסטוריה . תְכָנֵי אוסף עיזבונה של לילי קשטיכר נעים בדינמיות בין בירקנאו לאובר-הוהנאלבה ויוצרים מעין אוֹדָה מופלאה לחירות הדעת, וליכולת הפרט למרוד בניסיון-מחיקת צלם האדם שבו . אודָה זו חושפת בעצם את הפיצול הפנימי אצל לילי, בין משוררת-יוצרת לבין עֵדָה הרואה בבירקנאו מקום שבו כל המושגים, החלומות ושרידי האתיקה והמוסר, מגיעים לנקודת היתוך ויוצרים מציאות חדשה . פרימו לוי מתייחס לכך כאל "האזור האפור", שבו נפרמת "שרשרת הקשרים הארוכה בין קרבן לתליין" ; מקום שבו המדוכא הופך למדכא, והתליין 286 מצידו נראה לפעמים כקורבן, והטוב והרע מותכים זה בזה עד שאין יכולת להפריד ביניהם . ב...  To the book