טקסט: מניפסט כללי התנהגות

לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 145 לילי קשטיכר - האישה שכתבה באושוויץ | 145 של לורנץ באובר-הוהנאלבה . לעזרה הדדית זו חשיבות עליונה במקום שבו הדרוויניזם מקהה כל חשיבה או רצון להדדיות ; במקום שבו כל אחת מתאווה לשרוד בכל מחיר, גם אם המחיר עלול להיות חיי הזולת . לילי ניסתה ואף הצליחה, כפי הנראה, למנוע או לפחות למתן את הדרוויניזם בקרב הבנות ששהו במחיצתה . הכלל השלישי הוא עידוד הכתיבה באושוויץ, כלומר עידוד למעשה שהיה בחזקת איסור ושסכנת מוות מרחפת מעליו . את יישומו של כלל זה לילי לקחה כאמור בעיקר על עצמה . היא לא חפצה לסכן איש זולתה . "לא ייתכן שלא נצליח להשיג לשם כתיבה ותיעוד נייר" . אולם באובר-הוהנאלבה התנאים כבר השתנו, והבנות יצרו בעצמן . הכלל הרביעי הוא פרי הרחבה של שני הכללים הקודמים : "הדדיות זו תעזור לסביבתנו ותעזור גם לנו אישית, כיוון שכך נוכל ללמוד זו מזו . בדרך קלה נשמור על צלם אנוש למרות הכול" . בכלל החמישי , בהתאם לתפיסת עולמה הסוציאליסטית-קומוניסטית, לילי מנסה להסביר את אסונם של היהודים כנובע מתכונותיהם השליליות, כאילו הפנימה את מסרי התעמולה האנטישמית ועל רקע זה היא מבקשת מ...  To the book