VI | לילי VIרימז-טרפלה | לילי הלפרט-זמיר 1 ככל הידוע לי, לא כתבו", ניסיתי להסביר, "למעט כתיבה מאורגנת או "אבל באושוויץ, כתיבה של אנשי מחתרת" . "אמי כתבה, ויש בידי החומר כולו, מצולם", ציינה דניאלה באסרטיביות . בין-רגע שכחתי לגמרי את תחושת התשישות שהשתלטה עליי לפני כן . ככל שהקשבתי יותר לדניאלה, כך גברה סקרנותי והפליגה, הן בשל הידיעה המרעישה שמישהי אכן כתבה באושוויץ, והן מכיוון שהנושא היוגוסלבי היה קרוב לליבי — בזמנו, עסק הדוקטורט שלי 2 לפיכך השבתי לה : "עכשיו תשע בערב . אנחנו יכולות להיפגש כבר בשואת יהודי יוגוסלביה . הלילה או מחר בבוקר, לשיקולך" . "ניפגש מחר", אמרה דניאלה בקצרה וניתקה . שיחת טלפון זו שינתה את חיי . בו ברגע הבנתי שלפניי סיפור ייחודי, אודות אישה שכפי הנראה סיכנה את חייה במעשה כתיבתה באושוויץ . מיותר לציין שאת אותו הלילה העברתי במיטתי תוך שאני מתהפכת מצד לצד בלי יכולת לעצום עין . ניסיתי להיות זהירה ומדודה בציפיותיי, לא לפתח אשליות ותקוות שווא, שהרי כבר לא מעט פעמים הובאו אליי חומרים שכתיבתם יוחסה לאושוויץ-בירקנאו, אך לאחר בדיקה מעמיקה התברר שלא באמת נכתבו שם . אבל אם יש גר...
To the book