14 אחת ממעטים עץ ענק , שאהבנו לטפס עליו , אברהמל ' ה אחי , ואני , ואחר כך גם רוחל ' ה וציפורק ' ה . אנחנו , הגדולים , היינו מעלים ומורידים את אחיותינו הקטנות מן העץ , קוטפים אגסים , מתחבאים בין ענפיו . באביב אחד , בו העץ כולו עמד בפריחה לבנה וורודה , קמנו בבוקר אחד שאחרי ליל סערה והעץ כולו שחור . ברק פגע בו . המראה היה מפחיד . פתאום עץ שחור בלב הגן הירוק . עץ שכל כך אהבתי הפך לפסל צרוב , גידם ומפוחם . שנים עוד חלמתי בלילות על מפלצות שחורות שיוצאות מענפיו השרופים . סבא אברהם וייס , אביו של אבא , היה בעל חווה גדולה בכפר גרנדז ' יצה , לא רחוק מגרודנו . אינני יודעת אם שמו היה אכן אברהם , אם שם משפחתם היה באמת וייס . אבל זה מה שזכרוני אומר לי וכבר אין את מי לשאול . בתוקף הסכמי השלום שאחרי מלחמת העולם הראשונה הפכה פולין למדינה עצמאית . בחוקת המדינה החדשה נושלו יהודים מאחוזותיהם בחקיקה אנטישמית . שכניו הפולנים של סבא הציעו לו להחליף את שם משפחתו היהודי בשם פולני . הוא בחר את שם אחת ממשפחות האצולה הפולניות . ביליצקי . משמר בו את לובן הוויס . שינוי השם לא ממש הועיל לסבא , שהיה ידוע כבעל חווה יה...
To the book