פרק י"ב: נגד שפינוזה

172 מ א מ רי ש ד " ל בכלל עד לבדידות מלאה . אבל הגותו המתפשטת בימינו מביאה בעקבותיה התגברות של העורמה, התחבולה וההתחשבנות הקרה של הפילוסופיה, והתמעטות החמלה והחנינה, האהבה והחסד של מקורות היהדות וחכמיה . תוצאה אחת היא הימנעות האנשים הפרטיים ממתן צדקה . תוצאה אחרת היא פגיעה בזוגיות ובמשפחה, באשר הגברים מעדיפים טובת עצמם, מבלים עם נשים מופקרות או נשואות וזונחים 91 שפינוזה הערים על הציבור ולא אמר מעולםאת נשותיהם וילדיהם . שאין אלוהים ושמו נישא על שפתיו, אך האלוהים שלו הוא הטבע . מזה אולי לא התפשטה כפירה באלוהים בציבור אלא יותר דיאיזם, היינו כפירה בהשגחה, שמביאה להליכה אחרי הבצע בערמה ובמעשי שחיתות וניצול החלשים בחברה . מי שעוסק ומדבר בלשון הקודש נוטה להתנהג כפי המילים שבהם מלמדים כתבי הקודש את המוסר הראוי . היושר האישי של שפינוזה בא לו כנראה רק בשל הגֵנים הטובים שלו ועיסוקו בלשון העברית וכתביה . המאמר השני בפרק זה הוא מכתב ששלח שד"ל לאפרתי בשנת 1857 לאחר שזה פנה אליו וביקש רשותו להעביר לעורך כרם חמד, שניאור זק"ש, את חליפת המכתבים הקודמת ביניהם . שד"ל מנחש שזק"ש עצמו ביקש זאת מאפרתי, אך אי...  To the book