מכתב א

166 מ א מ רי ש ד " ל למען הסתיר הסודות ; כי אמנם אין מקום לטעם זה בספרי הדקדוק אשר לו, אשר נכתבו באמת בלא צחות ובלא מאזנים . ואולם ידעתי, כי יש מגדילים מעלת הראב"ע על רש"י, להיותו רודף אחר המחקר החפשי, ולא היה כרש"י דבק מכל וכל באמונת אבותיו . ואמנם ראב"ע, הנחשוב אותו חפשי במחקרו ? והלא אמונתו באצטגנינות ובסגולות המספרים מוכיחה שהיה גם הוא לפעמים מאמין בלא חקירה, ומה הפרש בין זה לזה ? זה האמין לחכמי בני עמו, וזה האמין לחכמי יוון וישמעאל . והראב"ע עם כל גבורת מחקרו לא עצר כח להטיל ספק במה שהיו חכמי דורו אומרים, שהכוכבים מתנועעים 84 שאולי כלברצון, ולא עלה בדעתו לומר כמו שאמר בעל העקדה ( שער שני ) , תנועותיהם בהתחלה טבעית ( כאשר ביאר אח"כ החכם המופלא ניוטון ) . ולא עלה 85 שהדור שיבוא אחריו על דעתו לומר כמו שאמר בעל אמונת חכמים ( פרק כ"א ) , יבדה מליבו פילוסופיה אחרת ( וכן היה ) . ואמנם אם רש"י נטה פעמים רבות מדרך קדמוניו ורבותיו, זה אות לחוזק שכלו, כי רק בחכמתו וגבורתו עשה לו דרך לעצמו . והראב"ע אף אם היה מרבה לנטות מאמונת אבותיו עשר פעמים מאשר נטה [ רש"י ] , לא תהיה בזה תפארתו, כי לאור ה...  To the book