פרק ט: בית הלל ובית שמאי

118 מ א מ רי ש ד " ל אחת הדוגמאות היא כאשר יבמה היא ערווה לאח המייבם, ועולה השאלה האם מותר לו לשאת אישה אחרת של אחיו ( צרת הערווה ) שמת בלי בנים . בית שמאי מתירים כי לפי קו הדין אין סיבה לאסור את הייבום . בית הלל אוסרים שכן הבינו שהזיווג לא יעלה יפה בגלל שנאות ואהבות במשפחה שיסכסכו בין בני הזוג . ההלכה נפסקה לרוב כבית הלל על פי קביעת בת קול שהודיעה : אלו ואלו דברי אלוהים חיים והלכה כבית הלל, משום שהיו נוחים ועלובים ושונים דברי בית שמאי לפני דבריהם ( עירובין דף יג ) . בגלל שאלו ואלו דברי אלוהים חיים אפשר לנהוג גם כבית שמאי בתנאי שינהגו כך בין בחומרות ובין בקולות . על אף שנחלקו הבתים גם בהלכות אישות, הם לא נמנעו מלשאת נשים מהקבוצה השנייה ונהגו רעות זה בזה . התנא ר' אליעזר הורקנוס נקרא שמותי . היו חוקרים שהציעו שהוא נקרא כך משום שהיה בשמתא ( נידוי ) מאחר וסרב לקבל את דעת רוב החכמים בעניין תנורו של עכנאי, זאת למרות בת קול שתמכה בו . אחרים הציעו שנקרא שמותי כי היה מבית שמאי, אבל אין זה מסתבר כי משמעות הדבר סתירה בין דברי בת הקול שהלכה גם כבית הלל וגם כר' אליעזר . אבל לפי פירוש שד"ל עולים הד...  To the book