פרק ב: ספר ישעיה

44 מ א מ רי ש ד " ל טענותיהם של רוזנמילר וגיזניוס שאת ספר ישעיהו יש לחלק לשניים, כפי שחשב גם אבן - עזרא . מפרק מ' מתחילים דברי הנחמה של ישעיהו השני . תחילה מסביר שד"ל כי גיבש עמדה המתנגדת לרנ"ק לא מתוך קנאות שמרנית אלא לאחר שחקר את הדברים באופן חופשי מדעות קדומות . אפשר להיווכח שהוא חוקר חופשי מפעמים קודמות בהם הציג עמדות המנוגדות למסורת . העובדה שלחכמים נכרים חשובים יש עמדה מסוימת אינה מחייבת אותו אם אינה מוכחת או אם אינה עומדת בפני ביקורתו . שד"ל מוכיח כי שתי הראיות שהביא רנ"ק אין בהן ממש וגם רנ"ק עצמו הבין זאת ולא התעקש עליהן . הטענה המרכזית של רנ"ק היא שהנביאים שניבאו לעידן מרוחק אינם מוסרים פרטים מדויקים של האירועים וזמנם ואת שמות האנשים, אלא מנבאים דברים כלליים . אם ישעיהו מדבר על כורש בשמו אין זאת שהוא חי בזמנו של כורש ואינו ישעיהו הראשון . שד"ל מביא כמה ראיות מדברי הנביאים לסתור טענה זו של רנ"ק . כמובן, אומר שד"ל, שאפשר לטעון כמבקרי המקרא שכל הנבואות האלה נכתבו לאחר המאורעות, אך רנ"ק אינו נמנה עימהם כי הוא מצהיר בפירוש שהוא מאמין בנבואה לא פחות משד"ל 'המתחסד' . רנ"ק סיים בטענה ...  To the book