|
הוועדה הסודית של פרויד 221 1914 במאמר "היזכרות, חזרה ועיבוד" טען פרויד שמטרת האנליזה היא המרת חזרה בזכירה, הרי שבשנת 1921 בחיבור מעבר לעקרון העונג הוא קבע שכפיית חזרה הכרחית . מכאן שיש לדרוש את החזרה ולא לדכא אותה, אף שזו מעוררת התנגדות משום שהיא כרוכה בחרדה ובאשמה ; לכן יש לנקוט התערבות פעילה, ולדרוש זאת מהמטופל ) שם : 2 - 5 ( . הגם שבהקדמה פרנצי וראנק טוענים שאינם חלוקים על פרויד, ראנק מתעכב לנסות וליישב את הסתירה לכאורה בין הדגש של פרויד על חשיבות הזכירה לבין הדגש שלהם על התנסות בחזרה . ראנק טוען שחזרה בסיטואציה האנליטית מסתיימת ביצירת זיכרונות ממשיים חדשים במקום תסביכים מודחקים ) שם : 26 ( . ראנק עוסק בתופעות הבסיסיות של הסיטואציה האנליטית — העברה והתנגדות . בניגוד לרופא, טוען ראנק, האנליטיקאי אינו משתמש בהעברה, אלא מפנה את תשומת לבו של המטופל לתופעה זו כדי לשחררו ממנה . ראנק מתאר פרישׂה הכרחית של הליבידו באנליזה בשלושה שלבים : שלב ההתנגדות, שלב ההעברה, שלב הגמילה — כשהתמסרות לאנליזה הופכת תחליף להתמכרות לנוירוזה ; לכן הוא מציע לקבוע תאריך סיום לאנליזה . תפקיד האנליטיקאי לסייע למטופ...
To the book
|

|
|