אתנחתא קודרת: רכות פראית

דורית שיקיירסקי 180 דויטש בנוגע למצבו הבריאותי בטרם יחליט על תוכניותיו לקיץ . פרויד השיב לפרנצי כי אם התכוון לעורר בו חרדה, הרי שלא עלה בידו אלא לפגוע בו ; אם הוא רוצה הוא יכול להתייעץ עם רופא פנימי, אבל הוא בטוח שלפרנצי אין בעיה אורגנית ; הוא מרגיש שפרנצי מתחרה בו, כי הוא עצמו עסוק כל הזמן במותו ; בהתייחס למות אמו של פרנצי הוא כתב שוודאי חש תחושה משונה שהוא לבד בעולם ; הוא עצמו פוחד שמא אמו תאריך ימים אחריו, וייאלצו להסתיר ממנה שהוא מת . גרוסקורת תוהה ) בסוגריים ( שמא חשש שאמו תהיה אדישה למותו . היא מציינת שכאשר אביו של ג'ונס נפטר, פרויד הראה מידה של אמפתיה, משום שמות אביו חולל מהפכה בנפשו . גרוסקורת סבורה שפרויד כלל אינו מסוגל להבין קשר קרוב של בן לאמו ) שם : 105 - 106 ( . עמדה זו של גרוסקורת עקבית בעוינותה לפרויד ; גם אם יש ספק בהערצת אמו של פרויד לבנה הבכור, אין ספק שפרנצי, שהיה בן חמישי במשפחה בת 12 ילדים ) שם : 4 ( , חש חסר באהבת אמו, בייחוד לאחר מות אביו, כשנטל פרנסת המשפחה נפל עליה . האבל הכבד של פרנצי אינו מעיד על קִרבה לאמו, אלא דווקא על אמביוולנטיות של כמיהות נכזבות . ג'ונס ...  To the book