אתנחתא אלימה: לתולדות התנועה הפסיכואנליטית כפעולה פוליטית

דורית שיקיירסקי 148 נגד תומכי הפסיכואנליזה מבפנים ; שתיקה כמוה כבטלנות או פחדנות — לכן הוא נלחם, בלית ברירה . אולם עניין אחד הוא להנהיר את ההבדלים בין תיאוריות שונות, ועניין אחר הוא לשכנע בעדיפות התיאוריה שלו על פני התיאוריות המתחרות, של אדלר ושל יונג . פרויד חשש מהפופולריות של הגרסאות המדוללות של הפסיכואנליזה, שפוטרות עצמן מהרעיונות מעוררי ההתנגדות על המיניות ; לכן הוא נאלץ לפנות ללחימה, משמע להתקפה אישית על המתנגדים . פרויד משלב את הגדרת הגבול המבדיל בין התיאוריות עם התקפה אישית על האויבים באמצעות פרשנות אנליטית . פרויד היה ער לבעייתיות שבשימוש בפרשנות פסיכואנליטית במסגרת מחלוקת תיאורטית . מחד גיסא, היה זה נשק הכרחי במאמץ לשכנע בעדיפות הפסיכואנליזה על גרסאות קלות יותר לעיכול ; מאידך גיסא, השימוש בנשק זה מעורר התקפה נגדית באותם אמצעים, ומוציא מכלל אפשרות לשכנע צד שלישי ) שם : 217 - 218 ( : ועוד רעה חולה היא, שאי אפשר לי להימנע לגמרי מן ההארה האנליטית של שני מחנות המתנגדים . אך האנליזה אינה יפה לשימוש בפולמוס ] . . . [ מי שעורך אנליזה מתוך כוונת פולמוס, אל יהיה מופתע איפוא, שהעומד לאנל...  To the book