134 פרק חמישי אחר ) : היא מפתחת את דרכי החשיבה והפעולה שלה אך ורק מתוך המחויבות * לשחרור נשים . מקינון מכנה את גישתה גם "פמיניזם של שליטה ודיכוי ( dominance feminism ) ", כי היא מדגישה את שליטתה הדכאנית של קבוצת הגברים בקבוצת הנשים . מעל לכל, מקינון טוענת שראוי לכנות את תפיסתה פשוט "פמיניזם" . בשונה מ"פמיניזם ליברלי", "פמיניזם תרבותי", או "פמיניזם סוציאליסטי" — הפמיניזם שלה הוא פשוט הפמיניזם . אף שהספר לא יצא בתרגום עברי, חלק מן המסות הכלולות בו הופיעו בקבצים שראו אור בישראל . עם זאת, מומלץ לקרוא את הטקסטים בשפת המקור, שכן שום תרגום אינו יכול ללכוד ולהעביר את עוצמת המבע של ההרצאות המקובצות בספר . ההרצאות מביעות את ניתוחיה החריפים של מקינון ואת המהלכים המשפטיים שהיא מציעה בעוצמה רטורית מתפרצת, נוקבת ולא מתנצלת . עמדותיה התקיפות וסגנונה הלא מתפשר הפכו את מקינון לדמות ציבורית רבת השפעה בארצות הברית ובעולם כולו בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 . מ- 16 ההרצאות שמקובצות בספר על הפמיניזם המזוקק, החשובה ביותר בעיניי היא השנייה : “Difference and Dominance : on Sex Discrimination” . ההרצאה, שמקינון נשא...
To the book