|
|
פרק שלישי : הקול ההורי 184 נוכחות המבוגר יכולה לשמר התמקדות ומיקוד של הילד ולהחזירו למוקד כל אימת שהקשב בורח . נוכחות שומרת מבטיחה "התערבות מילולית", החסרה לילד בשל הלקות המילולית ובשל קשיים ב"שפה הפנימית", במקום "השפה ההתנהגותית" של הילד . נוכחות שומרת חושפת את הילד ל"זולת – עצמי" מיטיב . נוכחותו האינטנסיבית, המווסתת והמותאמת, מקילה על הפנמה ממירה, וכך מאפשרת התמודדות עם קשיי הזיכרון וההפנמה בכללם של הילד . "נוכחות שומרת" אין פירושה שההורה "נדבק" לילד ומונע ממנו כל עשייה עצמית, כי אם נוכח בחדר ועוקב ממרחק מסוים, חוזר ומתקרב לפי הצורך ומתרחק במידת האפשר — אך תמיד בכוננות שמירה לחזור ולהתערב בטרם תפרוץ הסערה או יתעורר הכישלון הבא . גם כאן, כמו בהוראה מתקנת חברתית, משמש ההורה הנוכח דמות מקשרת בין ההוראה לביצועה, וכן משמש תחליף זמני עד אשר יצליח הילד להפנימו כזיכרון פנימי, ובאמצעות רמזים מעוררי זיכרון יגיב בהתנהגות מותאמת . היכולת להיות נוכח — אך לא להתערב שלא לצורך — היא החלק המסובך בסיוע . השגתה מחייבת את ההורה לאימון והכשרה, מצד אחד, ולאיפוק ועמידה בתסכול רגשי, מצד שני . לא פעם חש הילד...
To the book |
|
|