|
|
מורי החצר 145 וקטלניות . עצם האחריות המוטלת על המבוגר "לפתור" בעיות שמתעוררות באינטראקציה בין הילדים, ללא היכרות וללא ידע ומיומנות, חושפת את המבוגר לתגובת ילד ב"שפה הלקותית" ( ההתנהגותית ) ומעוררת בו תגובות רגשיות קשות : חוסר אונים, חוסר שליטה, תוקפנות וכעס על התנהגות הילד, ולעתים אף חוויה של בושה ועלבון ( "איך הוא מעז לדבר אלי כך . . . ", "מה זה הקללות הללו שהוא מפנה אלי", "חוצפן אחד" ועוד ) . וכך בדיוק באותו רגע, כשהילד נזקק נואשות למבוגר "זולת – עצמי" יודע ומבין, המסוגל להעניק לו הוראה מתקנת חברתית ( ואולי אף להתערב על – פי עקרון ההטרמה ולצמצם את משכה של הבעיה ) — הוא חוֹוה מבוגר סוער, המגיב באופן מַסלים במקום באופן מרגיע ומתקן . וחמור מכך : תורנותם של המורים באה על חשבון ההפסקה והמנוחה, שהם עצמם זקוקים לה מאוד . לפיכך כניסתם לתפקיד מהולה בעמדה רגשית של חוסר פניות ושל לחץ . מורה כזה לא רק שחסר את הידע והמיומנויות הנדרשות, אלא חסר גם את המצב הנפשי הנדרש . "מורי החצר" יכולים לבוא מתחומים מגוונים : חינוך, טיפול, חינוך גופני, חינוך בלתי פורמלי ועוד — ובלבד שנוכחותם בהפסקות תהיה התחום המ...
To the book |
|
|