ה. משוב (פידבֶּק) ותיקון

עקרונות יסוד 141 במידה רבה ניתן לראות בשלב זה שחזור של מהלך מוקדם, הנבנה בין פעוט למבוגר בתקופת בניית הספרציה והאינדיבידואציה . מרגרט מאהלר ( 1975 ) מציירת שלב ביניים בין הסימביוזה לספרציה, המדגיש את הצורך של הילד להתרחק ולהתקרב אל המבוגר באמצעות "תדלוק" הנוכחות ( reapprochment ) . הילד הרך, שזה עתה ביסס יכולות מוטוריות הנושאות אותו מרחק – מה מההורה שעמו, נבהל לרגע מהגילוי כי הוא לבד בעולם . סכֵמת ההורה הפנימי טרם התבססה בו דייהּ על מנת לשרת אותו כמקור מרגיע, ומתוך בהלת החוסר הוא רץ חזרה אל ההורה, נצמד אליו פיזית ( אוחז בשולי הבגד או בגופו ) או פסיכולוגית ( במבט, בקשר עין או במילה ) , "מתדלק" את נוכחותו הקונקרטית והמרגיעה, זוכה לרגע עילאי של "התפעמות" ההורה ממנו ( שיקוף מתדלק : "איזה יופי אתה רץ . . . ", "כל הכבוד שעצרת בזמן . . . " ועוד ) , מפנים אותו ואת התפעמותו — והנה הוא מתודלק, ויכול להמשיך הלאה . הילד לקוי הלמידה – הקשב – והריכוז מתרחק ונבהל, לעתים אינו מוצא את הדרך לחזור אל ההורה, מגיב בפניקה, או נאלץ לעצור בגלל דרישת הורה אוסרת, אך לא מתפעמת ( "תפסיק לרוץ כל כך מהר ! זה מסוכן ...  To the book