ילד לקוי למידה־קשב־וריכוז בשלב הפאלי, והוֹרוּת בתחושת אשמה

היבטים בינקות ובגיל הרך 51 הקשיים הייחודי שלהם מבטיחים פוטנציאל אדיר למיתון הקשיים, למיתון הפערים וליצירת תנאים להתפתחות שלמה וטובה יותר . מימוש האפשרות לאתר ולאבחן ילדים אלה כבר עתה הוא קריטי בפרוגנוזה ( תחזית ) להמשך התפתחות מיטיבה יותר . בעוד אריקסון ( 1974 ) מזהה את רגש האשמה כקוטב המנוגד לחוויית היוזמה הפורצת בשנת החיים השלישית, ניתן לראות בדואליות יוזמה – אשמה גם אפיון ליחסי ילדים – הורים פאליים בכלל, וליחסי ילדים לקויי למידה וקשב עם הוריהם בפרט . אשמה היא חוויה, המופיעה אצל הפרט כאשר הוא חוֹוה את עצמו ואת התנהגותו כבלתי הולמים את הכללים, שקבעו התרבות והחברה שבה הוא חי . קיומו של רגש האשמה מחייב אפוא את קיומה של ביקורת המציאות, הנובעת מהתפתחות האגו ויכולת השיפוט . בראשית שלב היוזמה עשויים ילדים צעירים לחוות רגש אשמה נוכח "שיקוף הורי" על מעשיהם, כלא מותאמים לחוקים ולגבולות, או כאשר התנהגותם מביאה להרס ולפגיעה בזולת או בחפצים . ההורים, העדים להתנהגויות היוזמה של ילדיהם, נדרשים לכן למשימה חינוכית ראשונה במעלה : להעמיד בפניהם גבולות ביטחון, אשר יגנו על פרצי היוזמה ויתַעלו אותה לטריטו...  To the book