פרק שמונה־עשר: השלישייה מרובע פּרָגה

158 ( סטֶפצ'ה ומָרישה, המוּכּרות לנו כבר מכיכר שלושת הצלבים ) . הן מזמרות ברחובות ובמסעדות . מרוויחות לא רע . אני התחברתי אל קבוצה של זמרי רחוב נכי מלחמה . אני מסתובב איתם בעיר ומרוויח די טוב . אני ישן איתם ב'גיגַנט' . " "ונותנים לך להיכנס ? " תמה סטָשֶק . "תקעתי ליד של השומר עשרה זלוטי, סיפרתי שאני אחד המגורשים מהרייך, והוא רשם אותי . אם אין לך איפה לישון, בוא איתי ל'גיגַנט', נסתדר איכשהו," הציע . סטשק הסכים ברצון, והם קבעו להיפגש בערב . לרוֹמֶק סיפר סטָשֶק שמשפחתו דרשה שיבוא לישון בבית . בערב הלך עם שוּרֶק ל"גיגַנט" . השומר קיבל עשרה זלוטי והוביל את סטָשֶק למשרד . שם ישב אחד הנזירים האלבּרטינים, שהמעון היה בחסותם, ורשם את החדשים . 29 התחיל סטָשֶק את סיפורו . "אני מהמגורשים מבּידגוֹשץ'," "ברחתי מהבית, כי אמי החורגת הרביצה לי . שמי סטניסלב קוֹבלצ'יק . אין לי תעודות כי גנבו לי אותן . " "זה נכון, אני מכיר אותו," אישר השומר . הרישום סודר . סטָשֶק ושוּרֶק נכנסו לאולם ענקי . באור הקלוש של נורת החשמל הוא נראה כחדר בבית סוהר . משני צדדיו היו שורות של דרגשי שינה בשתי קומות . פנים מזוהמות, שערו...  To the book