פרק שנים־עשר: הרביעייה מסַסקה קֶמפּה

96 הבוקר, נים-לא-נים . עם שחר עמדו לחמוק באין רואים ולצאת לרחוב, אבל כמו להכעיס עבדה שם קבוצת פועלים בתיקון הכביש . הנערים לא ידעו מה טיבם של האנשים האלו, ובדמיונם המפוחד הצטיירו להם בדמות סוכני משטרה שרודפים אחריהם . כל אדם עובר היה בעיניהם כבלש האורב להם כדי להסגיר אותם לז'נדרמים . האחים פָּוֶול וזֶנֶק, 1943 "בוא נתפצל," הציע פָּוֶול, "אתה תברח בכיוון סַסקה קֶמפּה, ואני – בכיוון גרוֹכוּב . אולי לפחות אחד מאיתנו יינצל . " בבת אחת זינקו מתוך הדגן והתחילו לרוץ בכיוונים שונים . הפועלים הביטו בהם בתמיהה, בלי להבין מה הריצה הזו . כעבור זמן קצר נפגשו בחלקות לגידול ירקות שבין סַסקה קֶמפּה לגרוֹכוּב . 97 "בכלל לא רדפו אחריי," אמר זֶנֶק במתח והתאמץ להעלות חיוך . "ואני הסתכלתי אחריי ולא ראיתי אף אחד, אז חשבתי שהם רודפים אחריך," אמר פָּוֶול . "נו טוב, העיקר שיצאנו מהעסק," אמר זֶנֶק, "חבל על הזמן, צריך להרוויח כסף . " הם נכנסו לחצר אחת ופצחו בשיר . נפתחו כמה חלונות ונפלו פרוטות עטופות בנייר . "הנה יש לנו כבר עשירייה," העיר זֶנֶק בלעג מר . הם יצאו לרחוב והציצו לתוך החצר הסמוכה . במרכזה עמדו שני נע...  To the book