פרק עשירי: שור – ראש החבורה

82 והצטרף שוב לקבוצת הפועלים . הם שמחו לקראתו . הנער התחבב עליהם . עצם בריחתו העלה את ערכו בעיניהם . הם גמרו אומר להשיג בשבילו תעודת עבודה, וכך עשו . מאז היה פועל שווה זכויות ככל הפועלים, ועזר בעבודה ובקניית מצרכי מזון . הוא הצטיין בזריזותו, באומץ ליבו וביושרו, ועד מהרה רכש את אמונם של כל חבריו . גם את הקשרים עם הפולנים שבאו למקום יצר בקלות, והוא תיווך ביניהם ובין הפועלים היהודים . שור, 1944 ברחוב חמייֶלנה 92 התגוררה ישישה פולנייה, גברת יָנינה יָקוּבּישֶק, שהייתה קונה ממנו חפצים שונים שהובאו מן הגטו . 83 בערב הם חישבו את הסכומים . חוץ ממנה הוא יצר קשר עם מורה פולני, טדיאוש אידז'יקוֹבסקי, שהתגורר בפרוור גרוֹכוּב, וממנו הוא קנה מזון . אחרי העבודה חזרו הפועלים אל הגטו עמוסים מצרכים . אחרי האקציה של ינואר, כשחיסלו הגרמנים את מפעלי "אוֹמניוּם", עבר איגנָץ למקום עבודה אחר, לאוֹסטבָּן ( רכבת מזרח הרייך ) . כל בוקר יצא עם הפועלים אל הצד הארי . הם לא גורשו לפי שעה מפני שהיו "מועילים" . הם עבדו כסבלים, פרקו פחם מן הקרונות ותיקנו את המסילה . אחד מהפולנים שעשו עסקים עם פועלי אוֹסטבָּן היה נהג חשמל...  To the book