197 המנון לחביון צריך לציין שמרקוזה לא היה נאיבי כל כך, ולא ציפה להפוך את החיים לסדרה של אורגיות . משמעות הארוטיזציה של ההוויה היתה לדבריו ש"האורגניזם כולו יהפוך למצעה של המיניות, ובו בזמן שוב לא ייספג יעדו של היצר על ידי תפקוד מיוחד - 'להביא איברי מין של פרט אחד במגע עם איברי המין של פרט אחר, מן המין הנגדי'" . לפי חזונו של מרקוזה, במקום סקס הממוקד באיברי המין תתפתח מיניות רב – צורתית ותוחלש עליונותם של איברי הרבייה . ברור שבמצב שבו החיים כולם נעשים ארוטיים, האקט המיני עצמו מאבד ממשמעותו ; למעשה, המין מתבטל, מתפוגג לתוך ההוויה . וכאן אנו שבים לנושא החביוניות . דווקא העולם הקסום שחזה מרקוזה, הטעון כולו בנוכחות ארוטית, מזכיר במידה רבה שלבי התפתחות מוקדמים של הנפש . הוא קרוב יותר לשלב החביון מאשר לחיים המוכרים אחרי ההתבגרות המינית, שבהם תחומי הפעילות האנושית הם בחלקם ארוטיים וברובם נטולי – ארוס . מבחינה זו, אפשר לקוות שכישלונה של המהפכה המינית מבשר את תחילתה של מהפכה חדשה : המהפכה החביונית . כמו ילדים שמעדיפים לדבר על גופי ולא על זיונים, המין יידחק לשוליים, עד שמשמעותה של המילה "מין" תישכ...
To the book