|
|
188 רנה בדש מזוהים עם אדם מסוים, אלא מציגים אירועים שכל אדם מהשורה עובר בתקופות שונות בחייו . הם מדגימים היבטים מחיי השגרה של כל אחד, וגם את קורותיו של "כל רקדן-שחקן" כנציגם של "האמנים" השותפים במארג התרבותי . לשיים את הזיכרון שמה של יצירה הוא מרכיב ייצוג אסתטי המשותף למעשי אמנות בכל התחומים . שם היצירה פומבי . לשון השם ביצירה הנוכחית היא לשון מדווחת, לאקונית ומקוטעת . זהו מכלול מילים קצר שנקודה קוטעת אותו באמצעו . כמו במפגש עם משפטים הנרשמים בגלויה, אשר כל אחד מחלקיהם הוא רמז מוצפן שיש לפענח את הקשריו, כך גם בשם היצירה, 1980 . יצירה מאת פינה באוש , מוזמן הצופה, עוד קודם לצפייה במופע, לנסות לפענח את מסגרת המופע ואת תכניה בהסתמך על שני חלקי השם ועל הנקודה שביניהם . אזכור השנה שבה היצירה הוצגה לראשונה ( " 0891" ) מעורר את מודעותו של הקורא העתידי למרכיב הזמן ; ציון שם היוצרת ( "יצירה מאת פינה באוש" ) מעורר את מודעותו גם לעמדת הכוריאוגרפית - מבלי 228 אמצעי זה מכוון לעורר שפרטי היצירה נחשפו עדיין לעיני כול . את מחשבתו של הצופה קודם לתחילת המופע, ולהניח מישור של תנועה תודעתית שיגשר בין הצופה...
To the book |
|
|