אחרית דבר

260 כריסטיאנה ריטר דוהרת, לאט מדי בשבילי ! - - - כשאני סופסוף מגיעה, אבא עומד בתחנה . "הכול בסדר," הוא קורא אליי מהמרחק ! והנה באה גם קארין הקטנה שלי, איך גדלה וכמה היא פורחת . חסדי האל רבים כל כך ! העובדה שביתנו עלה באש אינה מרגשת אותי כמעט כלל . לצד ההריסות הגבוהות השרופות עומד האסם הקטן הרבה יותר, בית המשק לשעבר שכעת חודש ושופץ ורוהט במקוריות בידי אמא שלנו האמנותית והגאונית . קטנותו משרה תחושה ביתית . היער מסביב מדיף ניחוח עז, הקוקייה קוראת, איילה נחרדת . בגינת הירק הכול צומח לתפארת, הדבורים שלי עפות אנה ואנה, האוויר גדוש זמזומים, ניחוחות ופריחה . האם יודעים בני האדם להוקיר את הבריאה ? ומה קרה לשני הגברים שלי, רֵעיי לליל החורף ? ! בעלי, ימאי ומומחה לשיט בים הקוטב, קיבל עוד באותה שנה הצעה נוחה לעבודה בספינה גדולה ועשה את חופשתו אצלנו בבית . וקרל ? גם מזלו שלו שפר עליו . צרפתי אמיד בעל ספינה משלו הגיע לטרומסה ולקח את קרל איתו כספן וצייד לשיוטיו צפונה . בדרך חזרה נתן הצרפתי את ספינתו היפה במתנה לקרל . כיום קרל הוא אדם מבוסס, נשוי, ויש לו בן, בלונדי ועליז בדיוק כפי שהוא עצמו היה . מאז ש...  To the book