היישוב החדש וארגוניו במבחן המלחמה

היישוב החדש וארגוניו במבחן המלחמה לויאליות וריגול השנה שקדמה לפרוץ המלחמה היתה שנת גאות למשק היהודי . העלייה הגיעה לממדים ניכרים , ובמושבות ניטעו מטעים על שטח של אלף דונם . שיאה של הפעילות הכלכלית היה התערוכה החקלאית ברחובות , שהפגינה את ביסוסן של המושבות . בפרוץ המלחמה הועמדו הישגים אלה בסכנה של שקיעה ואף כליה . רוב היישוב הפגין לויאליות לשלטון התורכי ורק מיעוטו תמך עד שנת 1917 במאמץ המלחמתי של בעלות הברית . לויאליות זאת נבעה לא רק משיקולים מעשיים ומתוך רצון להימנע מכל פעולה או אמירה שתעורר את זעם השלטונות , אלא אף מיחס חיובי כלפי תורכיה ומעצמות ה"הסכמה . " לויאליות זאת עמדה בסתירה לא רק לפעילותה של רשת הריגול ניל '' י , בהנהגתו של אהרן אהרונסון , שהתגייסה לשירות המאמץ המלחמתי הבריטי בספטמבר 1915 ונחשפה באוקטובר , 1917 אלא גם להשתתפותו של "גדוד נהגי הפרדות" שבין מפקדיו היה יוסף טרומפלדור בחזית גליפולי , ואחר כך למאמץ הדיפלומאטי בלונדון שהניב את "הצהרת בלפור" ואת "הגדודים העבריים" שנועדו להילחם בארץ ישראל . החרמות וגירוש  To the book