מערכת החינוך: לימודי קודש ולימודי חול בעברית וחינוך עברי

מערכת החינוך : לימודי קודש ולימודי חול בעברית וחינוך עברי לימודי חול מערכת החינוך של היישוב החדש — פרט לבתי הספר של המוסדות הפילאנטרופיים — התפתחה ללא מסגרת מכוונת וללא תכנית אחידה . היתה זאת המערכת הציבורית החשובה ביותר בעיצוב דמותו הרוחנית של היישוב החדש , ולמורים ניתנה חירות רבה לפעול עלפי יזמה אישית . בשנים הראשונות , כאמור , קבעו רוב המושבות שהחינוך שיינתן בהן יהיה חינוך דתי . תקנות "תלמוד תורה" של פתח תקוה משנת תרמ"א קבעו כי "לא ילמדו בני ישראל כי אם את תורת ה' ומוסר וכתב ולשון הקודש בלבד . " נסיונו המוקדם של א "ל פרומקין לפתוח במושבה "חדר מתוקן" נתקל בהתנגדות נמרצת מצד ההורים . במושבות אחרות הנהיגה פקידות הברון לימודי חול ואף לימודים בצרפתית בכיתות הגבוהות , ואילו בעברית למדו לימודי יהדות בלבד . תהליך השינוי בבתי הספר חל בשני כיוונים , שלא היו חופפים בהכרח : מצד אחד התנהל מאבק על החדרת "לימודי חול , " כגון שפות זרות , חשבון , גיאוגראפיה " ) הכרת הארץ , ( " טבע , חקלאות ועוד , שהיו המשך לתהליך של השכלה ופרודוקטיביזאציה — כאן היה שיתוף פעולה מצד ה ^ " תקנים , " המורים העברים ופקיד...  To the book