המבנה החברתי בעיר

המבנה החברתי בעיר בעלי בתים ופועלים התפתחות היישוב העירוני בארץ ישראל יצרה חברה יהודית עירונית ריבודית , שהיתה אופיינית לחברה העירונית המאוחרת יותר , מן התקופה המאנדאטורית . מצד אחד נמנו עמה סוחרים ואנשי עסקים אמידים — ספרדים ואשכנזים כאחד , בעלי בתים ובעלי מקצועות חופשיים שונים , ומצד שני היו בה בעלי מלאכה קטנים , אומנים , חנוונים , רוכלים ופועלים שכירים , שחיו בדוחק רב . תנאי העבודה בבתי המלאכה והחרושת היו קשים , כפי שמעיד "תקנון העכורה" בבית החרושת של שטיין , שהיה המשוכלל ביותר בחיפה ! "זמן עבודת היום הוא בקיץ משעה שש בבוקר עד שש בערב ובחורף משבע עד שבע . " השכר לא הספיק לצורכי הקיום — שכר דירה ומצרכי מזון בסיסיים . אך מצבם של פועלי המלאכה והחרושת העירוניים ( שהיה המצב האופייני לחרושת ולמלאכה בשלב הטרום תעשייתי ) לא העסיק את הציבור היהודי כמו מצבם של הפועלים החקלאיים . במשק טרום תעשייתי , המפוצל ליחידות זעירות , אי אפשר היה להקים ארגון מקצועי לפועלי העיר היהודים המעטים , וגם לפי התחיקה העות'מאנית בענייני עבודה לא היו לפועלים כל זכויות כמעט . "כאופן זה , " כתב י' בן צבי , "הוריד החוק...  To the book