התפתחות המבנה החברתי של המושבות

התפתחות המבנה החברתי של המושבות הריבוד החברתי כלכלי הזרמת ההון למושבות המטעים והפעילות הכלכלית הנרחבת בהן יצרו מקורות תעסוקה רבים והביאו לגידול האוכלוסייה בכמה מן המושכות עד היותן לעיירות קטנות , שרב בהן מספר הלא מועסקים בחקלאות ושבהן קיים פער חכרתי כלכלי רב , הבולט בתנאי הדיור וברמת החיים . בזכרון יעקב , למשל , שמספר אוכלוסיה ב 898 ו היה למעלה מ 1 , 000 נפש , היו כ 500 פקידים , סוחרים קטנים , בעלי מקצועות חופשיים , פועלים שכירים ועוברי אורח למיניהם . המבנה החברתי הריבודי שנוצר היה כשל עיירה מזרח אירופית טיפוסית . פתח תקוה , הגדולה במושבות , תוארה כ"עיר קטנה" שיש בה מסחר ער בקרקעות ובמגרשים . ואכן , בשל קרבתה ליפו ולתל אביב ובגלל כמות הקרקעות שבה נמשכו אליה מתיישבים זעירים מן העיר . אוכלוסייתה נחלקה לארבע קבוצות : בעלי נחלאות אמידים , בעלי נחלות עניים שנזקקו לתמיכה , בעלי נחלות "נעדרים" ופועלים חסרי נחלות . ב 1901 העסיקה פתח תקוה כ , 500 ו פועלים ערבים במטעיה . שונה מן היסוד היה המצב החברתי במושבות הפלחה הקטנות . הן העסיקו מעט פועלים שכירים ולא קיימו מערכת נלווית מפותחת של שירותי...  To the book