אמנות עממית ואומנות התפשטות האמנות השימושית תרבותם החומרית של אנשי היישוב הישן היתה במתכונת ובצורה שהביאו העולים השונים מארצות מוצאם . מקומן של האמנות והאומנות כחברה בארץ ישראל דמה למדי למקום שהיה להן בחברה היהודית בגולה בתקופה הטרום מודרנית , אך לקראת שלהי המאה התשע עשרה הלכה והתפתחה גם יצירה של אומנים למטרות מסחריות , שנועדה למכירה לעולי הרגל , לתיירים ולתושבי חוץ לארץ . מתוך רבגוניות ההשפעות , המסורות והסגנונות שנתקיימו בארץ זה בצד זה , נוצר מפגש מעניין ביותר בין סגנונות מזרח אירופה ומרכזה ובין הסגנון של ארצות האיסלאם . עד למלחמת העולם הראשונה נוצרה מרבית היצירה העממית במסגרת הערכים הדתיים והחברתיים של הקבוצות השונות , ושימשה בבית הכנסת , בדירת המגורים ובמערכת המנהגים הקשורים למחזור השנה ולמחזור החיים . בעירוב מוטיבים עממיים מזרחיים ואירופיים , ייצרו אמני הארץ ואומניה כלים , ספרים , מנורות שבת וחנוכה , ציורי "מזרח" ו"שיוויתי , " כתובות מעוטרות , מפות לשבת , תיקים לטלית ולתפילין וכדומה . בין המוטיבים השונים בלטו ציורי המקומות הקדושים , כגון הכותל המערבי , מערת המכפלה , קברות תנאים וא...
To the book