ארגון והנהגה בקהילה הספרדית ובקהילות האשכנזיות

ארגון והנהגה בקהילה הספרדית ובקהילות האשכנזיות ההנהגה הספרדית בירושלים עד לשלהי המאה השמונה עשרה היתה הקהילה הספרדית בירושלים נתונה לפיקוחם של " פקידי קושטא , " שניהלו את ענייניה הפנימיים של העדה , בדומה לקהילות חברון , צפת וטבריה . כוחם של "פקידי קושטא" נתרופף , אם כי לא בטל לגמרי , והשפעתם נותרה רק במה שנגע להעברת כספים מחוץ לארץ . השלטון הכיר באוטונומיה הפנימית של הקהילה הספרדית , וכמו בכל קהילה של לא מוסלמים באימפריה גבתה גם קהילה זו את מס הגולגולת במרוכז . עם הנהגת הקהילה נמנו אנשי העילית הלמדנית והכלכלית , רובם ככולם מהמשפחות המיוחסות שבערי האימפריה החשובות . ליד רב הכולל , אשר מראשית המאה התשע עשרה כונה בתואר "הראשון לציון , " היו כמה בתי דץ שפסקו בעניינים שבין אדם לחברו . פרנסי הקהילה , שניהלו את ענייניה הכלכליים והארגוניים , היו ממונים על גביית המסים השונים , משחיטה , מעולים שבאו מיפו לירושלים ומהיטלים שונים , ועל מערכת ההכנסות וההוצאות שכללה גם טיפול בעזבונות ובהפקדות שהפקידו עולים מחוץ לארץ . המערכת הכלכלית המסועפת שהפעילו פרנסי הקהילה היתה מוקד כוח עיקרי שרוכז בידי כמה משפח...  To the book