|
|
העדות הנוצריות , מעמדן והמאבקים ביניהן החלוקה העדתית החברה העירונית הערבית היתה המורכבת ביותר מבין דפוסי ההתיישבות בארץ ישראל במאה התשע עשרה , והיא אף היתה החשובה ביותר מבחינת השפעות המודרניזאציה והתמורות הפוליטיות והכלכליות . הדבר נכון בעיקר לגבי העילית כערים כמו ירושלים , יפו וחיפה . הערים התאפיינו במבנה מבוצר ונחלקו לשכונות , שנבדלו זו מזו מבחינה דתית או מבחינה אתנית , או במשלח ידם של תושבי השכונה . החומות והשערים , שהפרידו בעבר בין השכונות , הלכו ונעלמו במשך המאה . התושבים נדדו משכונה לשכונה , והמבנה המסורתי של שכונות סגורות ואוטונומיות , שהיה קיים עוד מימי הביניים , נעלם לקראת סוף התקופה העות'מאנית . אולם לאורך כל התקופה היתה החלוקה העדתית של האוכלוסייה העירונית גורם שהשפיע רבות על חיי התושבים . הנוצרים היו מאורגנים בכנסיות שונות , ובדרך כלל הם קבעו את מגוריהם סביב הכנסייה המרכזית של עדתם . באופן מסורתי העניק שלטון האסלאם אוטונומיה פנימית וניהול עצמי לנוצרים שבתחומו , וגם לפני שהחלו תיקוני התנט'ימאת , נשאו הפאטריארכים וראשי הכנסיות והמנזרים בתפקידים החשובים לחיי העדה . הענקת האוטו...
To the book |
|
|