המורשת הכפולה של ארבייט מאכט פריי

] 50 [ ה מ ב ו ך ה כ פ ו ל והעובדה שהיה אחראי לפרק שנקרא "הפתרון הסופי" היו לו תמריץ לביטוי עמדתו האישית בנושא . גם סיבות אישיות יותר וקשרי משפחה קרובים עם ניצולים מהונגריה הנחו את החלטתו . לפיכך כשנודע לו על הפרויקט החדש של הקבוצה בעכו, פרויקט שנוצר בעקבות הצגתה הקודמת זיכרונות הדור השני בחיק העיר העתיקה ( 1988 ) , נידב טללים את סיועו ואת מיומנותו ונדהם לגלות כי מלכתחילה התכוונו אנשי הקבוצה לפנות אליו . החל ב- 1989 סיקר טללים באמצעות מצלמת הווידאו הביתית שלו את התמודדותם הראשונה של האמנים עם סוגיה תובענית ואת מאבקם האישי של ארבעת השחקנים הראשיים לפיתוח וליצירת טקסט פרטי משלהם . הם לא פנו לסוג ההומאז' לניצולים שכבר נהיה למסורתי ולמוכר כמובן . ובכל זאת, הקשר עם דור ההורים וההכרה בסבלם היה שייך מהותית ופנימית לניסוי . אותה מודעות שהושהתה, הנובעת מהחיפוש הפרטי של מידע עובדתי, בולטת בראיונות האישיים המשובצים לאורך סרטו של טללים . כמכלול תיאורים אלה משלימים את מה שנשאר אינו מבוטא במופע, והם ממלאים חסרים ופערים . לקבוצת התיאטרון וגם לבמאי השאלה המהותית היא על אודות התגובה של דור הבנים למורשת...  To the book