אחרית דבר

לפסל אומה 238 ובראשונה אל תפיסת לימודי האמנות בבַּאוּהַאוּס הגרמני . האמן היהודי-גרמני יוסף בודקו שימש כמנהל בצלאל החדש עד שנת ,1940 אז נפטר . ב- 1941 נודע דבר מותו לאולגה שץ, שהתגוררה אז בארצות הברית . היא שלחה מכתב לחבר הנאמנים של המוסד והציעה שבנה, ליליק-בצלאל, ימונה למנהל החדש, כדי להמשיך במסורת אביו . ליליק לא קיבל את התפקיד . המנהל הנבחר היה הצייר מקס ברונשטיין, המוכר בשמו העברי מרדכי ארדון, שהיה בעבר תלמיד הבאוהאוס בגרמניה . ללא צל של ספק סגנון הבאוהאוס היה שונה מהסגנון ה"עברי" של שץ . אך בסופו של דבר, התפיסה של בצלאל החדש בשנים אלה - שנמשכה עד שנות ה- 60 המאוחרות של המאה שעברה - לא הייתה שונה בהרבה מזו של מייסדו : כוונת מורי בצלאל החדש הייתה להכשיר את בוגריו ברוב המקרים, כאוּמנים ולאו דווקא כאמנים : כורכי ספרים, גרפיקאיות, קרמיקאים, צורפות ואורגים ישראלים . מקצועות כאלה נחשבו כתורמים לחברה הישראלית . בתקופה זו סוּוגוּ מקצועותיהם תחת המונחים הכוללים "אמנות שימושית" או "מלאכת מחשבת", ומעצם סיווג זה השתמעה תרומתם לחברה . את הרעיונות של שץ ניתן אפוא לראות כמהפכניים . אין ערוך להשפע...  To the book