|
|
לפסל אומה 166 "אני חוזר ומתרגש לומר לך שאנחנו באירופה ! ", אמר בוריס . "יתר על כן, אנחנו בצרפת ! ריחות תבשילים הזכורים לי עולים עכשיו באפי עוד לפני שהוגש לנו פירור ! " "גם אני מאושר שהגענו לכאן", אמר מחמוד . "אשאל את המלצר מה מגישים היום" . לאחר המתנה של כמה דקות, שב המלצר לשולחן של השניים ואמר : "בתפריט היומי שלנו אנחנו מציעים כמה מנות ראשונות וביניהן כבד אווז, מוגש עם לחם טרי ושני סוגי מרק : מרק דגים ומרק בצל . המנות העיקריות הן שוּקרוּט ובֶּף בּוּרגִיניוֹן" . "שוקרוט ? למה הכוונה ? " שאל בוריס . "שוקרוט", ענה לו מחמוד, "הוא תבשיל המורכב מבשר, או נקניקיות, מבושלים בכרוב חמוץ בתוספת תפוחי אדמה . יש לו טעם נפלא ומעודן, למרות הכבדות שלו" . השניים חייכו אחד אל השני שעה שהמלצר שאל באיזה יין יבחרו . למרות שבאנייה שתו שניהם להנאתם, הם לא שכחו מהיכן הם מגיעים . שתיית יין בפומבי בירושלים של בוריס ובקהיר של מחמוד לא הייתה מקובלת ואילו כאן, בצרפת, הייתה דבר מובן מאליו . הם הזמינו כבד אווז וביקשו שתי צלחות . נוסף על כך, הזמין בוריס את מרק הבצל ואת מנת צלי הבשר . מחמוד הסתפק בשוקרוט . ריחו הטרי ש...
To the book |
|
|