הסיפור של אסף

114 תמר פויכטונגר שעיריית קריית אתא הייתה חשובה להם במיוחד . הם התייצבו לכל אירוע שבו נאמתי, רוו נחת מהתשואות והתשבחות . התאמצתי לפנות לקהל על כל גווניו, לבוחרים שלי ולמי שתמכו ביריביי, להתקבל על כולם, לטמון ברבדים שונים מסרים שיגעו בכל אחד . היו לי עקרונות ובער בי הרצון לשנות, לחולל מהפכה, אך עם זאת - רציתי להיות בקונצנזוס . רעיונותיי היו שורשיים ביסודם, מחוברים למסורת הציונית, ועם זאת מהפכניים ושואפי קִדמה . רציתי להנחיל רעיונות מעמיקים בלבוש שווה לכל נפש . בהתחלה, נדמה היה שאני מצליח . המאמצים למזוג ערכי צדק חברתי לבריכת האינטרסים הפוליטיים חלחלו באיטיות אך בעיקשות . יותר מכל, ייחלתי להטביע חותם בשדה המעשה, ובכך לפעול לשינוי התדמית של השלטון המקומי . ביקשתי להפוך סדרים על כנם, להפקיע את קדושתם של צווים ארכאיים, לבטל סמכויות, להחזיר עטרה ליושנה - אם אי פעם הייתה הגינות ויושרה בשירות הציבורי . כמה עוצמה הייתה בחתירה תחת מוסכמות ההיררכיה מתוך עמדת המנהיג ! זה היה יומרני . אולי הייתי נאיבי, חסר ניסיון . התוכניות שלי נידונו מראש לכישלון, אך בעבורי היה זה הכרח - הדרך היחידה לראות ולהיראות...  To the book