סיפור חיים ללא מוצא

םרל דסה על מטוםלים וציורים | 147 ציור מס׳ 1 : חגיגת הממתקים גלית בחרה לבטא בציור את הצורך הקיומי שלה לשרוד, כשהיא מציירת את עצמה כילדה המושיטה את ידיה אל כמויות רבות ביותר של ממתקים . היא עושה זאת בדמותה של ילדה, בעיקר בגלל הבושה שהיא חשה על התנהלותה חסרת המעצורים . הציור הוא צבעוני ומקסים, ויוצר פער רב בין הצורך לבין מצבה המסוכן . 148 | דמעות של גואש ציור מס׳ 2 : מגלשת הממתקים הבולמוס של המתוקים כמוהו כגלישה מתרוננת ומשוחררת במגלשה בגן שעשועים . םרל דסה על מטוםלים וציורים | 149 ציור מס׳ 3 : הלשון לוכדת את המתוקים הלשון האין-סופית והארוכה שלה לוכדת את הממתקים ממש כמו זיקית שאורבת לטרף, והמאכלים גולשים אל תוך הפה הפעור, הממתין והמוכן . תיאור גרפי מועצם מאוד שמבטא את תחושותיה העצמיות כלפי תפקיד האוכל, כשהיא מקווה שישכיח את אירועי חייה הקשים מנשוא . 150 | דמעות של גואש ציור מס' 4 : המערבולת הציור מתאר באופן מוחשי את המערבולת האין-סופית שגלית מתמסרת אליה, והתחושה של ההתמכרות באה לידי ביטוי בציור בעוצמה רבה . התחושה שעולה מהציור היא אובדן שליטה וסכנת טביעה בתוך הבולמוסים מרובי המתוקים . םרל...  To the book