חדרו של הפסיכולוג והאושפיזין שבו

168 מעון לנפש סוערת אייפל, בשלושה צבעים עזים - אדום, כחול "לילי" וצהוב . התמונה למעשה הדהדה אצלי מאוד, ולעניות דעתי די ייצגה חלקים שונים ממני . את התמונות האחרות החלפתי כמה פעמים, עד שבסופו של דבר תליתי תמונות שעבורי היו מתאימות יותר, תמונות שלי - תמונות שבעצמי צילמתי, הגדלתי והדפסתי - ועוד תמונה אחת של פיקסו, גם לא ידועה בכלל, שאותה גם אהבתי מאוד, והיא תלויה אצלי עד היום בחדר העבודה . חיפשתי כיצד לאפשר לקיים טיפול באותו חדר גם לילדים וגם למבוגרים . עדיין לא ידעתי מהכניסה הראשונה שכך יהיה, אבל למעשה רוב הטיפולים שזכיתי להוביל כל השנים החלו כטיפול בילד, כשהמטופל והמטפל יושבים על השטיח ומשחקים או עוסקים באיזו בנייה או הרכבה, והסתיימו כטיפול במבוגר, כשהמטופל והמטפל יושבים על כורסה ומשוחחים . הבאתי לחדרי כמה משחקי קופסה וקצת "צעצועים", משחק חיצים, משחק כדורסל מספוג, אפילו מכוניות קטנות ובובות, ומכל אלה רק הכדורסל נשאר בשימוש כמעט כל השנים . הנחתי שם על השולחן גם ערמת דפים עם כלי כתיבה למיניהם, אך אלה לא כל כך זכו לשימוש . הבאתי כלי עבודה לנגרות, וערמת שאריות עצים שהכנסתי לתוך מגירה גדולה, ...  To the book