להיות פסיכולוגית במעון

להיות פסיאולו ית רמעון 165 משמעותי . הקבוצה זקוקה לראות שהמנחים שלה עומדים במתקפות, שורדים אותן ושומרים על המסגרת כדי שחברי הקבוצה יוכלו להתחיל להשתמש בה . כל אלו הן חוויות מערערות במיוחד, ואולי הגילוי הגדול של עבודת הפסיכותרפיה במעון הוא שהערעור התהומי, תחושת ההרס והפקפוק העצמי שהפסיכולוגית עוברת האם אני חזקה מספיק, האם לעבודה הזאת יש ערך - הוא שלב הכרחי וכואב בדרך להשגת האפשרות לקיים טיפול פסיכולוגי משמעותי בתוך המעון . - ההרס, על פי ויניקוט ( ויניקוט, 1960 ) , ממלא תפקיד ביצירת מציאות . בעבודה הטיפולית, האנליטיקאי, הטכניקה האנליטית והמסגרת האנליטית הם המושא להתקפות ההרסניות של המטופל, שמטרתן היא להציב את האנליטיקאי כאובייקט נפרד . לפיכך יש צורך שהאנליטיקאי יצליח לעמוד במתקפות . ויניקוט אכן טוען שפרשנות בשלב זה לא תועיל, וכי הדבר המהותי הוא הישרדותו של האנליטיקאי והטכניקה . הדחף להרוס הוא גם חיובי, שכן הוא מסמל תקווה לצמיחה . צמיחה ממצב של השלכות והתייחסות לאובייקט למצב של נפרדות ושימוש באובייקט . לרוב, שלב זה קורה בינקות . הוא אינו קל אז, אך הוא נכון יותר מבחינת התפתחותו של הילד מפנ...  To the book