154 מעון לנפש סוערת ביום כיפור למלחמה יצאת, ואנו דאגנו למה שהבטחת, אמרת שתשוב והסברת : זה חשוב . ושבת מנצח כפול פעמיים, כי אז נולדה עופר והשמחה שבעתיים . מערה סודית לקבוצה הייתה, להיפגש נשבענו בעוד עשרים שנה . אך כל האילוצים וקשיי היום, גנזו כנראה גם את זה החלום . צילום ללמד אותי הקפדת, בסבלנות הסברת והערות נתנת, גם ששליטה פעם איבדת, זה קרה פשוט בגלל שאהבת . הספך למישמה 155 לטיולים בעשרות אותנו לקחת, ודאגת שנדע כל סיפור ואגדה . לסיני אחרי הלוויה נסעתי, לנסות אולי לברוח ולאגור קצת כוח . אך דמעות זלגו גם שם, כשנזכרתי בסיפור ישן . בן ארבע – עשרה הייתי ולסיני לבד ברחתי, ואתה מאוד דאגת ואת השוטר המקומי הזעקת, וסידרת בלי טעות, שאהיה במלון בביטחון ובנוחות . מי חשב ומי פילל שאותך לקח כל כך מהר האל, ואותנו השאיר ריקים בנשמה בלי מזור ותומך על פני האדמה . בלי חבר, בלי אבא, ובלי אח, שתמיד אהב, חשב, ותמך, ורק את עצמו תמיד שכח . כזה היית פשוט יש גדול, לעמלך יש פרי והוא שווה הכול . 156 מעון לנפש סוערת ועוד דבר אחד נפלא ידעת לעשות, להעביר אהבה עם כוח גדול, אהבה ללא רכוש, שייכות, וקנאה, אהבה אמיתית טהו...
To the book