קבוצת צילום בית קמפר

144 מעון לנפש סוערת כפי שהמדען / הצופה משדר שליטה כשיש ברשותו מצלמה . ולכן המצלמה היא סמל לשליטה, ומתן המצלמה לנחקר הוא מחווה סימבולית לשליטה משותפת" ( זילר, "לצלם את העצמי" ) המצלמה היא כלי שמאפשר לחקור את המרחב בצורה בטוחה ומרוחקת . כמו כן, היא נותנת נראות ותוקף לצלם ולחווייתו . הצילום בשנים האחרונות הפך להיות נגיש מאוד דרך הפלאפונים . ראיתי איך הנערים הרגישו משוחררים כאשר יצאו לצלם, היה משהו מאוד טבעי בפעולה הזאת כשכל אחד מהם יצא עם הפלאפון האישי שלו וצילם את התמונות שהוא בחר . תחושת השליטה אפשרה להם לבוא ולהציג בביטחון את התמונות שצילמו וזה היווה את הבסיס לקבוצה ולשיח שנוצר . הרצון שיראו את מה שצילמו ולהנכיח אותו בחדר מול שאר המשתתפים ומולי היה חזק מאוד אצל כולם . "באמצעות שימת - לב למה שהמטופלים בחרו לצלם, יכול התרפיסט לזהות את דימויים - העצמי ואת מערכות היחסים שלהם בעולם החיצוני, וזו יכולה להיות גם הזדמנות להצצה לתוך עולמם הפנימי" ( ברמן, 1997 ) . באחת מהפגישות הראשונות, הבאתי את הנושא "מצבי רוח" . אחרי שיח קצר יצאנו לצלם ברחוב של הפנימייה . א', בן ,14 הגיע מרקע של גירושים קשים, ...  To the book