השכמה ראשונה ־ סיפור על סמכות וקשר

142 מעון לנפש סוערת חזרתי בדיוק על כל הפעולות שלמדתי מדויד - פתחתי את החדרים, אמרתי בוקר טוב, התייחסתי לכל נער, הזכרתי להם שירדו עד 00 : 7 וסגרתי את הדלת . אחר כך ירדתי למטה, הכנתי קפה שחור והדלקתי סיגריה . בשעה 10 : ,7 כשאיש מהנערים לא ירד למטה הבנתי שמשהו לא בסדר . עליתי למעלה וגיליתי שכולם ישנים שינה עמוקה . נכנסתי ללחץ . התחלתי לנער ולהעיר אותם, הבאתי להם בגדים מהמכבסה והאצתי בהם לרדת למטה לחדר האוכל . זו הייתה שעה קשה ומתישה . אחרון הנערים יצא לבית הספר בשעה 30 : ,8 באיחור של שעה . מאז אותו בוקר עבדתי עוד שנתיים כמדריך והשכמתי את הנערים עוד עשרות פעמים, ומעולם לא הייתה לי השכמה חלקה ושקטה כמו זו של דויד באותו הבוקר . בהשכמות שלי מעולם לא עישנתי סיגריה או המתנתי למטה לנערים . תמיד התרוצצתי בין החדרים ותמיד האצתי בנערים לרדת בזמן . לקח זמן, אבל בסופו של דבר גם בהשכמות שלי הנערים ירדו בזמן ויצאו ללימודים מסודרים . בזכות החוויה הזו למדתי שיעור חשוב בסמכות ובקשר : כל מדריך, הורה ואדם חייב למצוא ולבנות בעצמו ולעצמו את מקורות הסמכות שלו . סמכות אי אפשר ללמד או לתת, סמכות חייבת להיבנות מב...  To the book