|
|
לתהליך הנפרדות הזוגית, שהיא מכנה "התרת הזוגיות" . לטענתה, עם השנים אנשים בזוגיות מפתחים זהות משותפת של "אנחנו" . זהות זו יוצרת השתרגות, שבתהליך הפרידה יש להתירה לכדי מצב שבו בן הזוג כבר לא יהיה נקודת התייחסות מרכזית לרגשות, למחשבות או להחלטות . זו התרה כואבת, אך תהליך האבל, שבו דנו ארוכות בפרק הסערה, מאפשר אותה - כדי להבין "מה שייך לי ומה כבר אינו שלי" . פעמים רבות נשים מתקשות להיות מובחנות בתוך קשרים, בתוך זוגיות, בהורות ובחייהן בכלל . כפי שראינו בשלב העלטה, נשים עשויות להיבלע בקשר ולחוות חוויה של אובדן עצמי . תהליך הנפרדות מאפשר להן לזוז מהזהות המוכרת של האישה הטובה, המפשרת, המקריבה, המרצה - לאישה עצמאית, שקודם כול עושה עבור עצמה וביתה . הדבר מוביל לתנועה מרכזית שנחווית בתהליך הנפרדות, והיא האפשרות של האישה להיות קשובה יותר ויותר לעצמה ולצרכיה . במישור היום‑‑יומי, בתהליך הנפרדות נעשית הפרדה בכל הקשור להסדרים כלכליים ולהסדרי ראייה . ככל שההתמודדות של האישה עם הפרידה והסערה שבעקבותיה נעה לכיוון התמודדות מתוכננת ויציבה, המאופיינת בבהירות ובארגון מוסדר יחסית של התהליך, כפי שתיארתי בפרק ה...
To the book |
|
|