מבוא

תמיד האמנתי ביכולת האנושית לצמוח . לכן גם בחרתי במקצוע העבודה הסוציאלית, ושנים ארוכות ראיתי את עצמי כמי שתפקידה לתת יד לאלו שנטשו אותם בצד הדרך ; נוער וצעירים בסיכון, נערות במצוקה, אנשים שמתמודדים עם טראומה . שנים של ליווי מסעות אישיים בכיוון של צמיחה מתוך אפלה וכאב אל עבר התחדשות . גם הספר נכתב באותו הכיוון בדיוק : מייאוש לתקווה . הוא משמיע את קולן של הנשים המתגרשות ומתווה דרך עבורן . סיפוריהן נשזרים בספר ומבטאים את הדרך הארוכה והמייסרת לעיתים אך גם מלאה באפשרויות ובצמיחה . הספר מצייר מסלול שתחילתו באפלה גדולה וסופו במפגש אמיץ של כל אישה ואישה עם הטוב, היופי, האומץ והמסוגלות שלה . אני יודעת להגיד שנשים שעוברות את הדרך הזאת נעשות חברות טובות יותר של עצמן . נשים שצועדות באומץ במסע הפרידה והגירושין, בין שבחרו בכך ובין שמצב זה נכפה עליהן, מהלכות זקופות יותר, חזקות יותר . "הבנתי מה זה להיות אישה שווה בעולם הזה, אחרי שהתגרשתי", אמרה לי מטופלת . ואני מאמינה לה, חוויתי את זה בעצמי . פעמים רבות שואלים אותי אם אני ממליצה להתגרש . לא, אני עונה . לאורך חיי הכרתי בני זוג שבנו חיים ומשפחה מעוררי הש...  To the book