יעקב מברך את בניו לפני מותו - ג'יימס טיסו

279 תקריב, יעקב מברך את בניו פרשנות באחרית ימיו אסף יעקב את בניו, כדי לברכם ולבשר להם את עתידם . יעקב הנוטה למות יושב על מיטתו בהסבה . למרות זקנתו המופלגת, הבעתו נחושה . בגדו זרוע הקפלים מרמז, אולי, על קמטי גילו המופלג . עיניו הפונות מטה נראות כמתרכזות בדבריו . בגדו הלבן מכסהו מכף רגל ועד ראש . בגד זה יכול לסמל את קדושתו, אך בה בעת גם את תכריכיו, שכן הוא נוטה למות . יעקב מברך את בניו החיוביים ומקלל את אלה שסרחו . האחים היושבים סביבו על הארץ קשובים לדבריו ומלאי סקרנות באשר לעתידם . נשים לב לשלושת בניו היושבים לשמאלו, כשפניהם לחזית . סביר להניח כי ישיבתם היא על פי סדר לידתם . הם מתאפיינים בהבעות מוטרדות . הראשון אמור להיות ראובן, הוא מניח את כף ידו על ראשו, כמו חושש לגורלו . ייתכן כי חששו מוצדק . ראובן, בכור האחים, היה אמור לקבל את ההנהגה על אחיו לאחר מות אביו, אלא שהוא לא נמצא ראוי משום שחטא בחילול יצועי אביו, ואף כשל בהשבת יוסף לביתו מדותן . לפיכך, ניטלו ממנו הבכורה וההנהגה . ייתכן כי האחים השני והשלישי לידו הם שמעון ולוי, הסופקים כפיים וחושפים מבטים מיוסרים, ואכן יש להם מפני מה לחשוש ...  To the book