נוח מקלל את בנו הקטן - פול גוסטב דורה

61 היצירה מופיעה בספר "גלריית התנ"ך", שבו אייר גוסטב דורה 241 סצנות מקראיות שליוו את תרגום הוולגטה לצרפתית, וכונה "תנ"ך דה טורס", ובקצרה MR4 FAP . היא התפרסמה בלונדון בשנת 1866 ( מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית ) . נחלת הכלל פרטי הציור, פירושי המונחים המקצועיים והרפרודוקציות נלקחו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית . היצירה הוצגה על ידי פיליפ מדהרסט . פרשנות ציור זה מתאר שני מוקדים : 1 . בחלק העליון ניצב נוח בחברת בניו הנאמנים שם ויפת . 2 . בחלק התחתון מסתלקת משפחת חם המגורשת . ביצירה זו התחקה הצייר אחר התיאור המקראי, כשהציג את שם ויפת נאמנים לאביהם, ואת בגידת חם בו . בפנינו דיאלוג מתוח בין המוקד המגרש לבין המגורש . נוח הקשיש, הפגוע מבגידת בנו חם, ניצב במרכז המקבץ האנושי העליון . הוא מקלל אותו קללה נמרצת, משום שביזה אותו, ומגרשו יחד עם בני משפחתו . קללת נוח נעשית באמצעות ידו המורמת . זעמו משתקף בעיניו היוקדות ובמבטו הזועף . נוח מצטייר כפטריארך קשיש נשוא פנים . זקנו הארוך ובגדיו המשתפלים מהדירים את הופעתו הארכאית . על רקע אוהלו הנטוי, בצל העץ הסוכך עליו, מוקף נוח בשני בניו הנאמנים שם ...  To the book