פרק ראשון קפיטליזם על פחם

28 רישומי פחם בניגוד למקומות אחרים בעולם, באנגליה, בסקוטלנד ובוויילס נמצאו מרבצי הפחם סמוך לנתיבי מים וכך התאפשר שינועם הנוח והמהיר למרכזים עירוניים שבהם ישבו בעלי מלאכה . ערים אלו הפכו במאה השמונה-עשרה והתשע-עשרה למרכזי תיעוש מתפתחים . עם זאת, הקִרבה של המכרות לנהרות ולנחלים יצרה בעיה שהייתה ייחודית לאזורי ממשק בין מרבצי פחם תת-קרקעיים לבין מקווי מים : הצפת מכרות . כל אימת שהכרייה הגיעה לעומק מסוים, נתקלו הכורים במים שהחלו למלא את המכרה ואיימו להוריד את המיזם לטמיון ולסכן את חייהם . הדרך המקובלת להתמודד עם ההצפות הייתה באמצעות משאבות מוּנעות על ידי סוסים ופרדות . אולם הכמות הגדולה של הפחם ומחירו הנמוך בקרבת המכרות תמרצו ניסויים בטכנולוגיות אחרות, ובהן מנועי קיטור ( או “מנועי אש״, כפי שנקראו אז ) , ואלה החליפו את הסוסים בהנעת משאבות הניקוז . לא בכדי נקראה יחידת הכוח הבסיסית של המנועים הראשונים ( ושל נגזריהם מאז ) כוח סוס . מי שטבע את המונח, המהנדס הסקוטי ג׳יימס ואט, השתמש בו ב- 1774 כדי לקדם את מכירותיה של המצאתו המוכרת ביותר — גרסה חדשה של מנוע הקיטור . מנועי הקיטור הראשונים היו ענקיי...  To the book