עכירות האור של אן בן־אור

182 תָּאֵר לְךָ : רַק הָאָבָק לִוָּה אוֹתִי / וְלֹא הָיָה לִי מְלַוֶּה אַחֵר . / הוּא הָלַךְאִתִּי לְגַן הַיְלָדִים / וְהָיָה מְסַכְסֵךְאֶת שַׂעֲרוֹתַי / בִּימֵייַלְדוּתִי הַחַמִּיםבְּיוֹתֵר . / / תָּאֵרלְךָמִיהוּ שֶׁלִּוָּה אוֹתִי, / וּלְכָל חַבְרוֹתַי הָיָה אַחֵר . / בַּחֹרֶף, בִּפְרֹס עַרְסָלִים אֲיֻמִּים, / וְהָעֲנָנִים טוֹרְפִים אֶת צֵידָם, / תָּאֵר לְךָמִיהוּשֶׁלִּוָּה אוֹתִי / וְעַד כַּמָּה רָצִיתִי מְלַוֶּה אַחֵר . / / זֵרְעוֹנֵי הָעֵצִים שִׁקְשְׁקוּ, וּלְשָׁעָה / נִתְאַוֵּיתִי לִשְׁכֹּן בִּיחִידוּת עִם הָרוּחַ . / לֵילוֹת רַבִּים הָיִיתִי הוֹזָה / עַל בָּתִּים אֲחָדִים, רְטֻבִּים מֵאַהֲבָה . / תָּאֵר לְךָכַּמָּה הָיִיתִי מְקֻפַּחַת, / שֶׁזֶּה הַמְלַוֶּה הַיָּחִיד שֶׁלִּי . / / בִּימוֹת הַחַמְסִין הָיִיתִי מַפְלִיגָה / עַד עִיר בִּירָתָם שֶׁל הַלִּוְיְתָנִים . / הָיִיתִי מְלֵאָה הֶפְקֵרוּת מְאֻשֶּׁרֶת . / לֹא רָצִיתִי לָשׁוּב כָּל עוֹד בִּי רוּחִי, / / אוּלָם בְּשׁוּבִי הָיִיתִי כְּעוֹרֵב / שֶׁנָּקֹטּוּבוֹקְרוֹבָיו הָעוֹרְבִים, / וְלֹא הָיָה לִי שׁוּם 63 מְלַוֶּה, / וְרַק הָאָב...  To the book