צידה מיוחדת במינה לדרך שאין ממנה חזרה | האשה־ילדה והמכשפה

136 ביאנקה אשל גרשוני, פרח נתתי לדני, 1980 , עירוב טכניקות מ י י צ ר ת " ש פ ת א ם " מ ש ל ה האסתטיקה הצורנית שיצרה אשל גרשוני מסמנת זרם תת-קרקעי שחלחל תמיד באמנות הישראלית ולא פעם הוחמץ, אך דווקא בשנים האחרונות הוא מסתמן כזרם המרכזי . היא הטרימה את מה שהפך ברבות הימים למודוס אסתטי מכונן . אשל גרשוני נולדה בבולגריה בשם ביאנקה מוסקונה . עם הגיעה לישראל, כילדה בכיתה ב', החליפה המורה את שמה מביאנקה ללבנה . השם לבנה, שליווה אותה עד לגיוסה לצבא, לא מצא מסילות לליבה והיא המציאה לעצמה שמות חלופיים : ראובת ( על משקל ראובן ) וחגית . אפיזודה זו מחזיקה בקליפת אגוז דבר מהותי באישיותה של אשל גרשוני, אלמנט הפורץ אל תוך העבודות ומותיר את 21 הצופה בהן המום . 21 מרדכי גלדמן, "לא ראיתי זהב עד כה", קטלוג תערוכה, שם . 137 החלפת השם הפרטי היא מעשה של שינוי רדיקלי . נקודת המבט האישית היא קולוסלית, כולית ואנטי-הגמונית . אין מדובר בכינוי חיבה או שינוי פעוט . אשל גרשוני הלכה, ועודה הולכת, בגדולות . הקריאה להחליף שם טבועה עמוק במערום היצירתי שלה . אשל גרשוני מייצרת "שפת אם" משלה, תוך התנגדות נחרצת ל"שפת האב", ל...  To the book