על הציור "רוע" של אליהו אריק בוקובזה

133 בשחור' . [ . . . ] האמן שם עצמו בחיק האם הפלסטינית כקורבן של 19 מערכת מיליטריסטית [ . . . ] " . גם ברשימה שכתב פרופ' יוסי יונה על הציור מופיעות שתי הפרשנויות הללו : מחד גיסא זיהוי האם כפלסטינית, ומאידך גיסא הצבעה על הנופך האוניברסלי של התמונה . ברצוני להציע קריאה שלישית לציור, קריאה המציעה קומה נוספת לרפרור החוץ-תמונתי . לטענתי, ציור זה מדגים את הקריסה המוחלטת של מערכת החוקים האנושית, את התמוטטות החוק הטבעי . אין מקום בעולם שבו תמונה זו נראית ומתקבלת כטבעית או כנורמלית . שלא כמו תיאורים אחרים של הוצאות להורג – שהצופה יכול אולי "להתנחם" במחשבה כי למרות האלימות הנוראה, ייתכן שהמוצאים להורג הם פושעים או בוגדים, ולו בעיני הצד האלים – ציור זה אינו מציע כל אופציית מילוט מחשבתית . סיטואציה שבה אם המנסה להגן על בנה התינוק מפני נשק קטלני המכוון אליה אינה המקובלת עלינו, יהיו הנסיבות אשר יהיו . זיהוי הדמות האלימה כחייל מטעימה את ההתנגשות בין שתי מערכות של חוקים : מצד אחד מערכת החוקים שהחייל המפלצתי פועל על פיה, ומצד אחר "החוק הטבעי" . כך מצליח בוקובזה לגרום לנו לתהות על היחס שבין חוק לצדק . א...  To the book