לקרוא כאישה מזרחית

26 9 מבט בלתי משוחד יגלה כי אין אתר בעבודתה של שמש הפנוי מן במירכאות . המזרחיות . ראשית, חומרי הגלם שבהם היא משתמשת וסוג האסתטיקה שהיא מייצרת שואבים את השראתם, כפי שהיא עצמה ציינה, משוק הכרמל ומרחוב אלנבי, אתרים המייצגים אסתטיקה המסווגת בתרבות הישראלית כקיטשית ו"פְרֵחית" . שמש עבדה עם בובות מפלסטיק, עגילים זולים, חרוזים מזכוכית, פָּייטים צבעוניים, נצנצים, אטבי כביסה וניירות קונפטי . את המקום של צבעי השמן תפסו בעבודותיה עטים כדורים צבעוניים, ואת מקומו של בד הציור תפסו לרוב ניירות אריזה חומים, דיקטים דקים ומשטחים מוזהבים . כך יצרה שמש במודע אסתטיקה שמדברת עם מה שנתפס בחברה הישראלית כוולגרי, המוני, ערבי ומזרחי . זו לא "דלות החומר" אלא "זוֹלוּת החומר" . הזוֹלוּת הכניסה אל החלל הסטרילי של הגלריה הלבנה חומרים ודימויים שבשדה האמנות המקומי אינם מקושרים עם תרבות גבוהה או עם תרבות בכלל . לוז יצירתה של שמש, כפי שמציינת בר אור נכונה, הוא מושג היופי . שמש חוקרת באופנים שונים את הדימויים הדומיננטיים בחברה הישראלית, אך בניגוד לביקורת הפמיניסטית הקלאסית, היא בוחנת את מושגי היופי בהקשר האתני, ובתוך כך ...  To the book